Brown-Driver-Briggs II. מוּצָק, מוּצָק noun [masculine] constraint, distress; — absolute מוּצָק Isaiah 8:23 distress; absolute also מוּצָק Job 36:16, of distress as constraint (opposed to רַחַב); רֹחַב מַיִם בְּמוּצָ֑ק Job 37:10, literally in constraint (i.e. frozen). — 1. מוּצָק see יצק. Forms and Transliterations בְּמוּצָֽק׃ במוצק׃ מוּצָ֣ק מוצק bə·mū·ṣāq bəmūṣāq bemuTzak mū·ṣāq mūṣāq muTzakLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |
    |