I. מָעוֺן noun [masculine] dwelling, habitation; — absolute ׳מ Psalm 71:3 +, construct מְעוֺן Jeremiah 25:30 +, suffix מְעוֺנֶ֑ךָ Psalm 91:9, etc.; —

1 lair of jackals Jeremiah 9:10; Jeremiah 10:22; Jeremiah 49:33; Jeremiah 51:37 (all of desolated cities); אֲרָיוֺת ׳מ Nahum 2:12 ("" מִרְעֶה; figurative of Nineveh).

2 dwelling of ׳י:

a. in heaven קָדְשְׁךָ ׳מ Deuteronomy 26:15 compare Jeremiah 25:30 ("" מָרוֺם), Zechariah 2:17; Psalm 68:6; 2Chronicles 30:27.

b. in temple בְּיתֶ֑ךָ ׳מ Psalm 26:8, מְעוֺנוֺ2Chronicles 36:15 (only here alone).

3 figurative of ׳י as abode of his people, ׳צוּר מ Psalm 71:3, ׳מ alone Psalm 90:1; Psalm 91:9. — ׳מ 1 Samuel 2:29,32 is unintelligible (see Commentaries), possibly read מְעוֺיֵן (eyeing [enviously], see עין denominative) Klo HPS, compare ᵐ5 Bu. מְעוֺנָהּ Zephaniah 3:7 is difficult in context, ᵐ5 We Now read מֵעֵינֶיה (compare Joshua 9:23; 2 Samuel 3:29).

בִּמְע֥וֹן במעון וּמִמְּע֤וֹן וממעון לִמְע֥וֹן למעון מְע֣וֹן מְע֥וֹן מְעוֹן־ מְעוֹנֶֽךָ׃ מְעוֹנֽוֹ׃ מִמְּע֥וֹן מִמְּע֨וֹן מָע֑וֹן מָע֔וֹן מָע֡וֹן מָע֣וֹן ממעון מעון מעון־ מעונו׃ מעונך׃ bim‘ōwn bim·‘ō·wn bimon lim‘ōwn lim·‘ō·wn limon mā‘ōwn mā·‘ō·wn maon mə‘ōwn mə‘ōwn- mə‘ōwneḵā mə‘ōwnōw mə·‘ō·w·ne·ḵā mə·‘ō·w·nōw mə·‘ō·wn mə·‘ō·wn- meon meoNecha meoNo mim·mə·‘ō·wn mimeon mimmə‘ōwn ū·mim·mə·‘ō·wn umimeon ūmimmə‘ōwnInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts