Brown-Driver-Briggs מַרְזֵחַ noun masculineAmos 6:7 cry (ᵑ7 מַרְזְחָא mourning- feast; Phoenician מרזח a rel. festival (> usually a month), compare Palmyrene, ClGann Littm, see GACookeInscr. 95. 121 f. 303 and references; LzbEphem. i. 47 f. 343 f.); **LzbEphem. ii. 231 ברבנות מרזחותה די כמרי בל. — 1 mourning cry (or feast? Talmud מִרְזֵיחָא), absolute ׳בֵּית מ Jeremiah 16:5 i.e. house of mourning ("" ספד, נוד). 2 cry of revelry, construct מִרְזַח סְרוּחִים Amos 6:7. רָזִי see רזה. above Forms and Transliterations מִרְזַ֥ח מרזח mir·zaḥ mirZach mirzaḥLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |