נְשָׁמָה noun feminine breath; — ׳נ Deuteronomy 20:16 9t.; construct נִשְׁמַת (compare Lag^{BN 82}) Genesis 2:7 10t.; suffix נִשְׁמָתִי Job 27:3; נִשְׁמָתוֺ Job 34:14; plural נְשָׁמוֺת Isaiah 57:16; —

1 breath of God as hot wind kindling a flame Isaiah 30:33; as destroying wind 2 Samuel 22:16 = Psalm 18:16; Job 4:9; as cold wind producing ice Job 32:8; Job 33:4.

2 breath of man 1 Kings 17:17; Isaiah 42:5; Job 27:3; Daniel 10:7; breath of life נשׁמת חיים Genesis 2:7 (J); compare נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים Genesis 7:22 (J); as breathed in by God it is God's breath in man Job 34:14; Job 36:4; and is characteristic of man אדם אשׁר נשׁמה באפו Isaiah 2:22 man in whose nostrils is but a breath (late gloss).

3 synonym נפשׁ כָּל נְשָׁמָה every breathing thing Deuteronomy 20:16; Joshua 11:11,14; 1 Kings 15:29; כָּלהַֿנְּשָׁמָה Joshua 10:14; Psalm 150:6; נְשָׁמוֺת Isaiah 57:16.

4 spirit of man, "" רוּחַ, אָדָם ׳נ ׳נֵר י Proverbs 20:27 the spirit of man is a lamp of ׳י.

הַ֭נְּשָׁמָה הַנְּשָׁמָה֙ הנשמה וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ וְנִשְׁמַ֖ת וְנִשְׁמַת־ וּנְשָׁמ֖וֹת וּנְשָׁמָ֖ה ונשמה ונשמות ונשמת ונשמת־ ונשמתו מִ֝נִּשְׁמַ֗ת מִנִּשְׁמַ֖ת מִנִּשְׁמַ֣ת מִנִּשְׁמַת־ מנשמת מנשמת־ נְשָׁמָ֑ה נְשָׁמָ֖ה נְשָׁמָ֛ה נְשָׁמָֽה׃ נְשָׁמָה֙ נִשְׁמַ֣ת נִשְׁמַ֤ת נִשְׁמַת־ נִשְׁמָתִ֣י נשמה נשמה׃ נשמת נשמת־ נשמתי han·nə·šā·māh hannəšāmāh hanneshaMah min·niš·maṯ min·niš·maṯ- minnishMat minnišmaṯ minnišmaṯ- nə·šā·māh nəšāmāh neshaMah niš·mā·ṯî niš·maṯ niš·maṯ- nishMat nishmaTi nišmaṯ nišmaṯ- nišmāṯî ū·nə·šā·māh ū·nə·šā·mō·wṯ ūnəšāmāh ūnəšāmōwṯ uneshaMah uneshaMot venishmat venishmaTo wə·niš·mā·ṯōw wə·niš·maṯ wə·niš·maṯ- wənišmaṯ wənišmaṯ- wənišmāṯōwInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts