[אֶמְרָה] noun feminine id., only אֶמְרָתוֺ אֲשֶׁר צִוָּה Lamentations 2:17.

אֲמָר֪וֹת אִ֝מְרָתְךָ֗ אִֽמֲר֣וֹת אִמְרַ֖ת אִמְרַ֣ת אִמְרַ֤ת אִמְרַ֥ת אִמְרַֽת־ אִמְרָת֣וֹ אִמְרָתְךָ֣ אִמְרָתְךָ֥ אִמְרָתִ֑י אִמְרָתִֽי׃ אִמְרָתֵ֑ךְ אִמְרָתֵ֥ךְ אִמְרָתֶ֑ךָ אִמְרָתֶ֔ךָ אִמְרָתֶ֗ךָ אִמְרָתֶֽךָ׃ אֶמְרָתוֹ֙ אמרות אמרת אמרת־ אמרתו אמרתי אמרתי׃ אמרתך אמרתך׃ בְּאִמְרָתֶ֑ךָ בְּאִמְרָתֶֽךָ׃ באמרתך באמרתך׃ וּלְאִמְרַ֥ת ולאמרת כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ כְּאִמְרָתְךָ֥ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃ כְאִמְרָתְךָ֣ כאמרתך כאמרתך׃ לְאִמְרָתְךָ֥ לְאִמְרָתֶ֑ךָ לאמרתך ’ă·mā·rō·wṯ ’ămārōwṯ ’em·rā·ṯōw ’emrāṯōw ’i·mă·rō·wṯ ’im·rā·ṯe·ḵā ’im·rā·ṯə·ḵā ’im·rā·ṯêḵ ’im·rā·ṯî ’im·rā·ṯōw ’im·raṯ ’im·raṯ- ’imărōwṯ ’imraṯ ’imraṯ- ’imrāṯêḵ ’imrāṯeḵā ’imrāṯəḵā ’imrāṯî ’imrāṯōw amaRot bə’imrāṯeḵā bə·’im·rā·ṯe·ḵā beimraTecha cheimrateCha emraTo imaRot imRat imraTech imraTecha imraTi imraTo kə’imrāṯeḵā kə’imrāṯəḵā ḵə’imrāṯəḵā kə·’im·rā·ṯe·ḵā kə·’im·rā·ṯə·ḵā ḵə·’im·rā·ṯə·ḵā keimraTecha lə’imrāṯeḵā lə’imrāṯəḵā lə·’im·rā·ṯe·ḵā lə·’im·rā·ṯə·ḵā leimraTecha ū·lə·’im·raṯ ūlə’imraṯ uleimRatInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts