שִׁילֹנִי, שִׁילוֺנִי etc., adjective, of a people of foregoing: הַשִׁילֹנִי of Ahijah 1 Kings 11:29; 1 Kings 15:29, הַשִּׁלֹנִי, 1 Kings 12:15; הַשִּׁילוֺנִי2Chronicles 9:29; הַשִּׁלוֺנִי2Chronicles 10:15; also הַשִּׁילוֺנִי (collective) 1 Chronicles 9:5, in "" Nehemiah 11:5 הַשִּׁלֹנִי without proper name, masculine, but in both these read הַשֵּׁ(י)לָנִי Be Ke Ryle Gu^Hpt Siegf^Ne Buhl, etc.; see II. שֵׁלָה.

שַׁלְהֶ֫בֶת see above

הַשִּֽׁילוֹנִ֗י הַשִּֽׁלוֹנִ֔י הַשִּׁ֣ילוֹנִ֔י הַשִּׁילֹנִ֔י הַשִּׁילֹנִ֨י הַשִּׁילֹנִֽי׃ השילוני השילני השילני׃ השלוני haš·šî·lō·nî haš·ši·lō·w·nî haš·šî·lō·w·nî hashshiloNi haššîlōnî haššilōwnî haššîlōwnîInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts