5ותרד בת־פרעה לרחץ על־היאר ונערתיה הלכת על־יד היאר ותרא את־התבה בתוך הסוף ותשלח את־אמתה ותקחה ׃ 6ותפתח ותראהו את־הילד והנה־נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ 7ותאמר אחתו אל־בת־פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את־הילד׃ 8ותאמר־לה בת־פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את־אם הילד׃ 9ותאמר לה בת־פרעה היליכי את־הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את־שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ 10ויגדל הילד ותבאהו לבת־פרעה ויהי־לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן־המים משיתהו׃

11ויהי ׀ בימים ההם ויגדל משה ויצא אל־אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש־עברי מאחיו׃ 12ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את־המצרי ויטמנהו בחול׃ 13ויצא ביום השני והנה שני־אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ 14ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את־המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

15וישמע פרעה את־הדבר הזה ויבקש להרג את־משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ־מדין וישב על־הבאר׃

16ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את־הרהטים להשקות צאן אביהן׃ 17ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את־צאנם׃ 18ותבאנה אל־רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ 19ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם־דלה דלה לנו וישק את־הצאן׃ 20ויאמר אל־בנתיו ואיו למה זה עזבתן את־האיש קראן לו ויאכל לחם׃ 21ויואל משה לשבת את־האיש ויתן את־צפרה בתו למשה׃ 22ותלד בן ויקרא את־שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ פ

23ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני־ישראל מן־העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל־האלהים מן־העבדה׃ 24וישמע אלהים את־נאקתם ויזכר אלהים את־בריתו את־אברהם את־יצחק ואת־יעקב׃ 25וירא אלהים את־בני ישראל וידע אלהים׃ ס