6נפש אשר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃ 7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן־הקדשים כי לחמו הוא׃ 8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃ 9ושמרו את־משמרתי ולא־ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

10וכל־זר לא־יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל קדש׃ 11וכהן כי־יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ 12ובת־כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ 13ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃ ס 14ואיש כי־יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את־הקדש׃ 15ולא יחללו את־קדשי בני ישראל את אשר־ירימו ליהוה׃ 16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את־קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ פ

17וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 18דבר אל־אהרן ואל־בניו ואל כל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן־הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל־נדריהם ולכל־נדבותם אשר־יקריבו ליהוה לעלה׃ 19לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 20כל אשר־בו מום לא תקריבו כי־לא לרצון יהיה לכם׃ 21ואיש כי־יקריב זבח־שלמים ליהוה לפלא־נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל־מום לא יהיה־בו׃ 22עורת או שבור או־חרוץ או־יבלת או גרב או ילפת לא־תקריבו אלה ליהוה ואשה לא־תתנו מהם על־המזבח ליהוה׃ 23ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 24ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 25ומיד בן־נכר לא תקריבו את־לחם אלהיכם מכל־אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ פ

26וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 27שור או־כשב או־עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 28ושור או־שה אתו ואת־בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 29וכי־תזבחו זבח־תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 30ביום ההוא יאכל לא־תותירו ממנו עד־בקר אני יהוה׃ 31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

32ולא תחללו את־שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ פ